בנם של חנה ומנחם. נולד ביום י' בכסלו תשמ"ה (3.12.1984) ברמת גן. אח לשי, מירב ותמר.

נשוי לרעות ואב לגפן, הללי וחנה.

גיא גדל והתחנך ברמת גן, למד בבית ספר יסודי "מכלל" ובתיכון "בליך" בעיר. ילד נבון ורגיש, מלא שמחת חיים, אנרגיה ושובבות.

כבר בילדותו התגלה כספורטאי מוכשר וככדורגלן מצטיין. כשהיה בן תשע, הצטרף לנבחרת הילדים של מועדון הכדורגל "מכבי תל אביב" ומאז בילה את רוב שעות הפנאי שלו על המגרש. גיא המשיך לקבוצת הנוער של המועדון, שיחק גם בקבוצת הנוער של "בני יהודה תל אביב" וחלם לשחק בחו"ל.

בתחילת כיתה י' חלה במחלת הנשיקה, אשר החלישה אותו מאוד, ובעקבותיה כמעט ולא שיחק במשך שנתיים. כשהגיע לכיתה י"ב חזר לשחק בליגת העל לנוער בכדורגל.

ב-2002 גיא סיים את לימודיו בתיכון והתגייס לצה"ל.

אחרי שחרורו מצה"ל, החל ללמוד חינוך גופני במרכז האקדמי "לוינסקי-וינגייט" בנתניה, שם למד במשך שנה, עד שקיבל הצעה ללמוד ולשחק כדורגל בליגת המכללות בארצות הברית. גיא טס לשיקגו, שיחק בקבוצת הכדורגל של המכללה ובמקביל למד וסיים תואר ראשון במתמטיקה.

במהלך שהותו שם התקרב ליהדות, ביקר בקביעות בבית חב"ד בשיקגו והחל להקפיד בקיום מצוות. מאז החלום שלו היה ללמוד תורה.

כשחזר לארץ, גיא עבר להתגורר בירושלים, והחל ללמוד תורה בישיבת "מכון מאיר" בעיר. אחרי שנה הכיר את רעות דרך זוג חברים מהישיבה. רעות סיפרה כי כשפגשה את גיא לראשונה היה רק בראשית דרכו בעולם התורה. מה ששכנע אותה לצאת איתו היה הסברו - שכל השנים של הכדורגל לא היו סתם, אלא הוא בנה בעצמו כוח רצון ויכולת להצבת מטרות והשגה שלהן, וכמו שהצליח בכדורגל כך גם יצליח בלימודי הקודש, אף שהיה רק בתחילת דרכו.

גיא התמיד בלימודיו ושקד עליהם, לא ויתר לעצמו, לא התלונן ולא קינא בחבריו, גם כשהיה צריך להשקיע יותר מכולם. לאט לאט, העבודה הקשה השתלמה. הוא הדביק את הפערים, העמיק בתורה, ואחרי חמש שנים בישיבת "מכון מאיר" אף התקדם ללימודים בישיבה גבוהה.

במקביל, הקים גיא משפחה עם רעות ויחד הביאו לעולם שלוש בנות – גפן, הללי וחנה. גיא היה בעל ואבא מסור ואהב את משפחתו יותר מכול.

לפרנסתו, גיא עבד כמורה למתמטיקה ואנגלית בישיבה התיכונית "חורב" בירושלים, והרצה במכללה להנדסאים "אורט הנביאים" בעיר. תלמידיו העריצו את יחסו האישי והחם, את מסירותו והשקעתו בכל אחד ואחד. יום אחד, סיפרו, גיא הזמין את אחד התלמידים לביתו, הזמין אותו שינגן לאשתו ביום הולדתה. דבר זה העיד, לדבריהם, על היותו מורה לא שגרתי, שניהל עם תלמידיו קשר בגובה העיניים, ללא ריחוק או מחיצות.

אחד מעמיתיו של גיא סיפר: "גיא היה איש של אמת. תמיד מחפש מה שנכון לעשות, גם בכיתה וגם בחיים הפרטיים. תמיד הגיע לישיבה עם חיוך רחב והכניס אנרגיות חיוביות גם לחדר המורים וגם לכיתה. הוא רצה להכניס תחושה של יכולת אצל תלמידיו. לגיא הייתה תשוקה לתורה ותשוקה ללמד ולקדם תלמידים. הוא תמיד חיפש את האיזון הנכון – כמה להשקיע בלימוד תורה וכמה כיתות ללמד".

מנהלו של גיא, רכז האנגלית ב"חורב", סיפר שגיא היה מבקש ממנו להיכנס ולצפות בו בשיעורים בשביל לתת לו משוב אחר כך איך להשתפר. בעוד שרוב המורים רוצים בדיוק את ההיפך גיא לא פחד לקבל הערות וביקורת, הוא תמיד רצה להיות יותר טוב.

גיא האמין בעבודה קשה וביגיעה, שאף להשתפר ולהתקדם ולא בזבז את הזמן בעמידה במקום. אחרי כל יעד שהשיג וחלום שהגשים, מיד הציב לעצמו מטרות ויעדים חדשים. בין היתר, חלם להקים ארגון שיספק הדרכה וליווי זוגי והורי לכל זוג שמתחתן, כיוון שלדבריו זוגיות והורות הם נושאים שצריך ללמוד היטב, לשים אליהם לב ולהשקיע בהם.

בכל אשר עשה, גיא התנהל בענווה ובצניעות, התייחס בכבוד ובנועם לכל סובביו ונהג להתנדב ולעזור בכל הזדמנות. לאורך השנים, יצר קשרים רבים, עמוקים ואוהבים, עם אנשים מכל רחבי הארץ ומארצות הברית.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. המחבלים חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

עם פרוץ המתקפה, גיא החליט להתנדב למילואים. הוא פנה לרבנות הצבאית, ביקש לשרת ביחידה קרבית, והוצב כרכז מסורת ורוח בגדוד 8207 של חטיבה 228 (חטיבת "אלון"). במסגרת תפקידו, היה אחראי לכל צרכי החיילים בתחומי הכשרות, הדת והשבת. בנוסף לכך, גיא חש מחויבות להצטרף למאמץ המלחמתי והתמקצע כלוחם מן המניין.

הוא הוצב עם הגדוד בגבול הצפון שאליו התפשטה הלחימה מיומה הראשון, ולחם במסירות ובגבורה.

בסוף אוקטובר 2024 היה אמור להתחיל לימודי תואר שני בניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן, באוניברסיטת "בר אילן" ברמת גן.

ביום שבת, 26.10.2024, גיא יצא לפעילות מבצעית באחד מכפרי דרום לבנון ולחם בצוות שהוביל את הכוח. במהלך הפעילות, התפתח קרב מול מחבלי חיזבאללה שנמשך לאורך שעות ארוכות. גיא נפצע באורח קשה מאוד ופונה לבית החולים "בילינסון" בפתח תקווה. כשהגיע לשם, הספיק לומר את שמו ואת מספרו האישי, ואיבד את הכרתו.

במשך שבועיים הוגדר מצבו כאנוש, והצוות הרפואי נלחם על חייו. ביום שישי, 8.11.2024, גיא מת מפצעיו.

רב-סמל ראשון גיא שבתאי נפל בקרב ביום ז' בחשוון תשפ"ה (8.11.2024). בן שלושים ותשע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי הר הרצל בירושלים. הותיר אחריו אישה ושלוש בנות, אב ושלושה אחים.

אחותו הגדולה, מירב, ספדה לו: "אין דבר בעולם שהייתי רוצה יותר מאשר לחבק אותך חזק ולומר לך כמה אני אוהבת אותך וכמה שהיית אח מושלם... הייתה בינינו חברות מיוחדת, תמיד הייתי גאה בך על מי שאתה, על הישגיך, על טוב ליבך וצניעותך. אימצת את ערכי היהדות ואורח החיים הדתי ממקום כל כך שלו וטהור, מסקרנות, רצון עז לדעת ולהעמיק כמה שיותר...

"גיא, לאן שהיית נכנס, היה נכנס אור. אי אפשר היה לפספס את הנוכחות שלך. בחור גבוה ונאה עם הליכה אצילית, תמיד מחויך, שמח בחלקך... היית הכי משפחתי שאפשר, הייתה בך אהבת אדם, אהבה עזה למולדת, לדגל. גיא, כמה אהבה ירדה לאדמה. אתה אבדה קשה מאוד לנו ולעולם".

הרב יצחק דור, ראש ישיבת "חורב" שבה לימד גיא, ספד לו: "למדנו ממך שאפשר לחנך לעוצמות של קדושה וטהרה באנגלית, שאפשר לחנך לתורה ויראת שמים במתמטיקה, שאפשר לחנך להיות גיבורים ואוהבי כל עם ישראל גם ללא מילים, ושאפשר לחנך להיות מנהיגים, מובילים, אוהבי ה' שמחים ומאמינים גדולים גם דרך ענווה גדולה. רק מהמפגש עם גיא, ללא מילים, יצאנו יותר טובים וראויים. לכן תלמידיו של גיא העריצו אותו, אהבו אותו ורצו להיות כמוהו, באנגלית, בעברית, במתמטיקה ובשתיקה".

גיא מונצח באתר ההנצחה ברשת לנופלי רשת "אורט".

בישיבה התיכונית "חורב" בירושלים יצרו תוכנית לימודים לזכרו, לפיתוח חוסן נפשי מתוך עמל ויגיעה.

סרטון לזכרו של גיא הופק במסגרת מיזם "בעוז רוחם", המנציח את נופלי מוסדות רשת "חורב" במלחמה. הסרטון, בהשתתפות אשתו של גיא וראש הישיבה התיכונית "חורב" שבה לימד, ניתן לצפייה ביוטיוב תחת השם "סרטון הנצחה במסגרת הנצחת בוגרי רשת מוסדות 'חורב' – גיא שבתאי".

בפייסבוק נפתחה קבוצה בשם: "לזכרו של גיא שבתאי", ובה תמונות, סיפורים וזיכרונות מתחנות חייו השונות.

במלאת שנה לנפילת גיא נקרא רחוב על שמו ברמת גן.

עמודי הנצחה לגיא נפתחו באתרים remember.bio ו-memoriz.plus.